מאת: נופר לוטווין, יועצת שינה ומדריכת הורים אונליין לגיל הרך
פורסם ב"הארץ" בפינה "הרהורים וילדים"
להרטבת לילה של ילדים יש הרבה סיבות שכדאי להכיר, אבל יותר מזה חשוב להבין מה ההורים יכולים יכולים לעשות כדי לעזור לילדיהם להשיג לילות יבשים.
שמה של הצרה הוא אנורסיס, ובעברית: בריחת שתן במהלך השינה כשהילד כבר גמול מחיתולים. 20%-15% מהילדים עד גיל 5 סובלים ממנה, ומספרם של הבנים המרטיבים כפול בערך ממספרן של הבנות. ישנם ילדים שממשיכים להרטיב בלילות אפילו עד גיל ההתבגרות. נהוג להבחין בין שני סוגים לתופעה: הרטבה ראשונית, שפירושה שילד לא נגמל מעולם מהרטבות בלילה, והרטבה משנית המופיעה לאחר תקופה ארוכה של לילות יבשים. התופעה מוכרת מאוד אם כי לא מדוברת מספיק, אולי בגלל הבושה שמתלווה למצב.
חשוב להבין שמבחינה אורגנית השליטה בשתן בלילה שונה מאשר ביום. הגוף אמור לייצר בלילה פחות שתן, והמוח שולט בכיווץ שלפוחית השתן אפילו בשינה. כשהשלפוחית מתמלאת נשלח למוח אות שמעיר את הגוף הישן כדי להתפנות. תהליך זה כרוך בבשלות פיזיולוגית שבהיעדרה אי אפשר להעביר לילה יבש אפילו אם ביום אין הרטבות כלל. לעתים די להמתין עד שהמערכות האלו יבשילו ואז מושגים לילות יבשים, ופעמים אחרות יש בעיה שכדאי לטפל בה.
הסיבות להרטבת הלילה רבות כמעט כמספר המקרים. אפרט כאן כמה מהנפוצות ביותר, אך לא זו הבשורה שבכתבה הזו אלא האופן שבו אני מזמינה אתכם להתייחס לקושי הזה. מי שכבר קרא וחקר יודע ודאי שהמידע בנושא רב ומסויג. כל איש מקצוע מסביר את התופעה מתוך עולם התוכן שלו, וההסברים של כמה בעלי מקצוע יכולים לסתור זה את זה. איך בכל זאת מאבחנים נכון את מקור הקושי ונותנים לו מענה מקיף?
אתייחס תחילה לשאלה מהפן האורגני. לעתים יש שיבוש במנגנון היקיצה שאמור להעיר את הילד כששלפוחית השתן מלאה. לפעמים יש חשד לתפקוד לקוי של הכליות ושל דרכי השתן, במיוחד אם ההרטבות הלא רצוניות מופיעות גם במהלך היום. בחלק מהמקרים יש עיכוב בהפרשת ההורמון האחראי על משק המים בגוף: אם הוא מופרש בכמות קטנה מדי הגוף מייצר יותר מדי שתן בשינה ואז יש הרטבה. אם זו הבעיה יש עבורה טיפול תרופתי, אך דעו שגם הוא מוגבל. בעת נטילת התרופה ההרטבה כנראה תיפסק אולם עם הפסקתה יש סיכוי שההרטבה תשוב. בשלב הראשון של הבירור כדאי לשלול בעיות רפואיות שעלולות לגרום להרטבת לילה, במיוחד אם לבעיה יש רקע תורשתי.
אנשי מקצוע מספרים שנמצא קשר בין עצירות לבין הרטבות: אם צואה נשמרת בגופו של הילד היא יכולה ליצור לחץ שדוחף את שלפוחית השתן, דבר שמקשה על ההתאפקות. עצירות מופיעה לא רק בגלל תזונה לקויה, אלא לרוב היא ביטוי ללחץ כלשהו. אם מזהים קשר בין עצירות לבעיית ההרטבה כדאי לפנות לטיפול פיזיולוגי בשילוב עם הדרכת הורים.
הרטבת לילה, בעיקר אם היא מהסוג השני, יכולה להיות סימפטום לקושי רגשי של הילד. אל תמהרו לפסול את הכיוון הזה, זו לא חייבת להיות טראומה או חוויה קשה במיוחד. ילדים בגיל הרך חווים שינויים רבים בחייהם ואלה יכולים להשפיע על גופם בכל מיני דרכים. מעבר דירה, תחילת כיתה א', קבלת אח חדש למשפחה או גירושים עלולים לגרום לנסיגה (רגרסיה) בשליטה בסוגרים. אם ילדיכם חזרו להרטיב בקביעות פעמיים-שלוש בשבוע או יותר ואתם מוצאים עוד סימנים לשינוי בהתנהגותו כדאי להתאים לו טיפול רגשי.
כל הסיבות הללו - עצירות, מערכת העצבים, קושי רגשי, הורמונים ושלפוחית השתן - מקורן בילד. אצל ההורים ישנה נטייה טבעית להתרכז בו משום שהוא זה שמרטיב. לוקחים אותו לרופאים, לפיזיותרפיסטים ולמרפאים בעיסוק, וכל זה באמת חשוב אך לפעמים לא מספיק. בדיוק כמו שקורה עם עוד קשיים בגידול הילדים, גם בנושא הרטבות הלילה אני חושבת שהורים נוטים להתעכב על הסימפטום ומפספסים משתנים נוספים שמשמרים את הבעיה.
עצרתם פעם לחשוב שאולי לכם יש יד בעובדה שילדכם עדיין מרטיב? אולי התשובה לסאגה הזו היא בתגובה שלכם ולא בהתנהגותו של הילד? אולי אתם מענישים יותר מדי או קשים מדי כלפיו? ואולי להפך, מנמיכים ציפיות כדי שלא יתאכזב מעצמו, מה שפוגע במוטיבציה שלו? אולי הסדינים הרטובים הם רק המופע לקושי אחר שאותו יש לפתור, והוא טמון בהורות? אני לא מפנה אצבע מאשימה אלא רק מזיזה את האצבע שלכם טיפה הצדה מהמקום שאליו היא מורה כבר זמן רב ללא הועיל.
יש הורים שמתלוננים על הקושי להחליף מצעים רטובים באמצע הלילה והם מייחלים להפסיק את הטקס החוזר הזה, אבל בתוך-תוכם אני מזהה משהו שדווקא אוהב את המשימה. קשה להודות בכך, אבל ייתכן שהמעשה הזה מאפשר לחלק מהם להרגיש מסורים, מקריבים, הורים טובים יותר, בזכות הטיפול במיטה הרטובה. ברור שאף הורה לא רוצה (לפחות לא במודע) שילדו ימשיך להרטיב, אבל יכול להיות שמשהו בזה משרת צורך הורי למישהו בבית? ואולי הגזמתי. אולי פשוט העיסוק בסוגיית הפיפי הפך לעיקר היחסים ביניכם ובין הילד, ולמרות שקר ורטוב לו למעשה גם נעימה לו תשומת הלב מכם וזה מה שמנציח את הקושי? כך או אחרת, כדאי שתתנו את הדעת לאופן שבו אתם מתייחסים להרטבות הלילה ותחפשו איפה יש בכל זאת מקום לשיפור, מתוך הבנה שהתגובות שלכם בעלות חשיבות מכרעת.
הפתרונות לבעיה רבים: זמזם לטיפול התנייתי, תרופות, טיפולים רגשיים, כלי מיטה סופגים שמתכבסים בקלות, פיזיותרפיה לרצפת האגן, הדרכות הורים, רפואה סינית, הומאופתיה ועוד. הקושי הוא לבחור את זה שהכי מתאים לכם ולוודא שבמקביל אליו אתם מגיבים נכון. הדרכת הורים מקצועית לנושא עוזרת לעשות זאת וגם למפות את הכלים הקיימים בשוק.
זכרו שהגמילה מהחיתולים היא לא רק עניין פיזי אלא גם סוציאלי. שיתוף פעולה עם עולם המבוגרים, שליטה, עצמאות, גבולות לצד חופש - כל אלה מאפשרים גמילה מוצלחת מחיתולים ביום ובלילה. בהיעדר חלק מהם צצים קשיים. לכן, לצד הטיפול הפיזיולוגי אל תפסחו גם על שאלות היחסים, הרגש וההורות. ההתייחסות שלכם לילד המרטיב משמעותית מאוד בתהליך ההבראה, לכן עצרו רגע לחשוב עליה. וזכרו, אם עד עכשיו פעלתם על טייס אוטומטי זה לא כי אתם לא יכולים אחרת, אלא כי לא נתתם על כך מספיק את הדעת.
לפרטים נוספים: נופר לוטווין, יועצת שינה ומדריכת הורים אונליין לגיל הרך.